אמצעים וכוונות

שיחות על מחקרים - עידן לנדו

אדם רז משוחח עם הבלשן פרופ' עידן לנדו, בעל הבלוג הפופולרי "לא למות טיפש". שיחה על כתיבה, קריאה ומאורעות השעה, שהחלה בייאוש, עברה דרך אורוול וחומסקי והסתיימה בתקווה.

חלוקת הארץ 2 - עקיבא אלדר

בפרק השני בסדרת השיחות "חלוקת הארץ" אדם רז שוחח עם העיתונאי עקיבא אלדר, שהכיר מקרוב את מה שהתרחש ברשות הפלסטינית בראשית שנות האלפיים. אלדר סיפר מדוע הוא כופר בתפיסה הרווחות שיאסר ערפאת לא היה פרטנר לסיום הסכסוך, ולמה לדעתו ביצוע תוכנית התנתקות היתה הבחירה באפשרות הגרועה ביותר להתמודדות עם הסכסוך.

חלוקת הארץ 1 - דב ויסגלס

בפרק הראשון בסדרת הפודקאסט של מכון עקבות: "חלוקת הארץ" אדם רז נפגש עם עו"ד דב ויסגלס, לשיחה אינטימית שחושפת את מאחורי הקלעים של התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים מפיו של אחד האנשים הכי בכירים שהיו בחדר המשא ומתן. ויסגלס, יועצו הקרוב של ראש הממשלה אריאל שרון ואחד ממנסחי תוכנית ההתנתקות, מספר על ההיגיון שעמד מאחורי התוכנית, שלדבריו לא נועדה למנוע הקמה של מדינה פלסטינית. לטענתו, ההחלטה על הנסיגה מעזה אמנם התקבלה באופן חד צדדי על ידי ישראל - אך יצאה לפועל בשיתוף פעולה מלא עם הפלסטינים.

.

שיחות על מחקרים - מיכאל ספרד

אדם רז בשיחה עם עו"ד מיכאל ספרד, מומחה למשפט בינלאומי ולדיני כיבוש. על רקע המלחמה הנמשכת בעזה, אדם ומיכאל שוחחו על היחסים הדואליים של ישראל עם המשפט הבינלאומי, על השיח הציבורי שהקצין מאז 7 באוקטובר ומשפיע על אופן הלחימה של ישראל בשטח, ועל השינוי שמתרחש באופי ובמנטליות של החברה הישראלית.

רוח עז, פרק 5: טל שטיינר, הוועד הציבורי נגד עינויים

בפרק זה פגשנו את טל שטיינר, מנכ"לית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. שוחחנו עם טל על החשש הכפול מעינויים בימים אלה – של החטופים הישראלים שנמצאים בעזה, אבל גם של מחבלי החמאס ממתקפת ה-7 באוקטובר שמוחזקים כרגע בידי ישראל. שמענו ממנה כיצד ההצרה הנוכחית של חופש הביטוי מייצרת פוטנציאל לאלימות משטרתית ולרדיפה בתוך ישראל, ולמה מחקרים מראים שהשימוש בעינויים לא מביא יותר ביטחון – אלא להפך.

רוח עז, פרק 4 : שירה ליבנה, האגודה לזכויות האזרח

בפרק זה שוחחנו עם שירה ליבנה, מנהלת מחלקת שטחים כבושים באגודה לזכויות האזרח. שמענו משירה על הייחודיות והקיצוניות של הסיטואציה הנוכחית - אפילו בשביל ארגון ותיק כמו האגודה. שירה סיפרה על הקושי להסתמך על כלים משפטיים לצורך הגנה על זכויות אדם בימים שבהם בית המשפט מצוי תחת מתקפה, על גל האלימות בגדה המערבית וההפקרה הכפולה של תושבי מזרח ירושלים, ועל המתקפה המיוחצנת של המשטרה על חופש הביטוי בישראל.

רוח עז, פרק 3: רגד ג’ראיסי, סיכוי-אופוק

בפרק זה שוחחנו עם רגד ג'ראיסי – מנכ"לית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק. רגד סיפרה על הקושי היומיומי בניהול ארגון משותף ליהודים וערבים בימים שבהם המתח, הדאגה והחרדה נמצאים בשיאם. עוד שמענו ממנה על הפחד שעוררה מתקפת החמאס בקרב האזרחים הפלסטינים, פחד שונה מהפחד היהודי אבל לא פחות עוצמתי ממנו, וגם על העבודה מול משרדי ממשלה לא מתפקדים ועל המחשבות - האופטימיות משהו - ליום שאחרי.

רוח עז, פרק 2: תניה הארי, גישה

בפרק זה שוחחנו עם תניה הארי, מנכ"לית ארגון גישה, שמכיר יותר מכולם את הנעשה ברצועת עזה. שמענו מתניה על הדאגה הכפולה של חברי הארגון, שכמו כולם איבדו בני משפחה, מכרים וחברים באירועי הזוועה של 7 באוקטובר, ובמקביל חרדים כעת לשלומם של מכרים, קולגות ואנשי קשר מרצועת עזה; על העבודה מסביב לשעון כדי לנסות ולעצור את הפגיעה חסרת התקדים באוכלוסייה אזרחית, ועל הקושי לתווך החוצה את מה שהם רואים ברצועה – באופן שיאפשר לאנשים בישראל ובעולם להקשיב.

רוח עז, פרק 1: גיא שלו, רופאים לזכויות אדם

לאחר ההלם הראשוני שחווינו עם חשיפת מעשי הזוועה של ה-7 באוקטובר וכל מה שבא בעקבות אותו יום ומתרחש עדיין, יצאנו למסע בין כמה מחברינו בארגוני זכויות האדם שפועלים בישראל. שוחחנו איתם על פעילותם וכיצד היא השתנתה מאז 7 באוקטובר, ושמענו על הקשיים בעבודה לקידום זכויות האדם בימים אלה, על הדילמות ועל ההתמודדות איתן. 
בפרק הראשון פגשנו את ד"ר גיא שלו, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם. גיא סיפר על פעילות הארגון בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר, שכללה ניסיונות לתת מענה לצרכים הרפואיים של החטופים בעזה, תושבי העוטף שפונו, עובדים זרים שנותרו ללא כתובת, וכן של תושבי עזה ואנשי מערכת הבריאות העזתית שאיתה הארגון נמצא בקשר הדוק. עוד שמענו מגיא על הניסיונות להשפיע על המדיניות הישראלית ולרסן את הפגיעה בחפים מפשע, ועל האתגר הגדול של קהילת זכויות האדם: איך לדבר על מעשי הזוועה הנוראיים וחסרי ההצדקה שביצע חמאס באופן שאינו מנותק מהקשר.

שיחות על מחקרים - עמרי שפר רביב

הפעם התארח לשיחה ההיסטוריון ד"ר עמרי שפר רביב, שסיפר על המחקר שלו שעוסק במינהל הישראלי בשטחים שנכבשו ב-1967. איך התפתחה והתעצבה השיטה הישראלית לשליטה המתמשכת בשטחים שנכבשו ובפלסטינים שחיים בהם? מתי הבינו בממשלה שהשליטה הצבאית בשטחים היא מצב קבוע? ובאילו דרכים פעלה ישראל כדי לעודד את תושבי השטחים לעזוב בהמוניהם ולא לחזור?